על רקע המשבר החמור בהקצאות המים השפירים לחקלאות במערכת המים הארצית, פנתה התאחדות חקלאי ישראל במכתב למנהל רשות המים, בדרישה לעדכן את כללי המים ולהגדיל את הקצאת המים השפירים לחקלאות לשנת 2026 ב־30 מיליון קוב.
הפנייה נעשתה לאחר שיחות רבות עם רשות המים, ובה נטען כי ההקצאה הנוכחית נקבעה על בסיס נתונים חסרים מהשנים 2023–2024, ללא התייחסות מספקת לנתוני שנת 2025. כתוצאה מכך, הוגשו כ־300 בקשות מצד יישובים ואגודות להגדלת ההקצאה.
בהתאחדות הדגישו כי מדובר במדיניות מפלה, במסגרתה קוצצו קרוב ל־25% מהקצאות המים השפירים לחקלאות במערכת הארצית לעומת השנה שעברה, בעוד שהמגזר הביתי והצריכה בגינון הציבורי לא נפגעו באותו אופן.
במכתב צוין כי ללא הגדלת ההקצאות, או לחלופין הקפאת תעריפי החריגה, חקלאים רבים עלולים להידרש לייבש מטעים ולהשבית שטחי גידול, בשל הנטל הכלכלי הכבד של תעריפי החריגה.
תגובת רשות המים
עוד באותו היום השיב מנהל רשות המים ודחה את טענות ההתאחדות. בתשובתו נטען כי הטענות כוללות אי־דיוקים ואינן מביאות בחשבון את מצבו המתוח של משק המים.
לדבריו, ההקצאות לשנת 2026 נקבעו כבר בדצמבר 2025 בהסכמת נציג משרד החקלאות וביטחון המזון, ועל בסיס הנתונים שהיו זמינים באותה עת. עוד הבהיר כי המגזר הביתי משלם תעריפים ריאליים ואינו תחת הגבלת כמות, וכי ההקצבות לגינון הציבורי קוצצו ב־20% מההקצאה המלאה.
בנוסף נטען כי תעריפי החריגה נקבעו במסגרת מתווה מוסכם בתיקון 31 לחוק המים, וכי לאור העיכובים בהפעלת מתקני ההתפלה ומצבו הרגיש של משק המים, הרשות לא תיקח סיכון שעלול לפגוע באספקת המים הביתית.
תגובת ההתאחדות
בתגובה נוספת של התאחדות חקלאי ישראל נטען כי רשות המים מתחמקת מהבעיה המרכזית של מאות היישובים והחקלאים, תוך הטחת האשמות שאינן ענייניות.
בהתאחדות הבהירו כי לא הייתה כל דרישה לפגוע באספקת המים הביתית, אלא להגן על מטעים וגידולי שדה קיימים. עוד נטען כי נתוני הגשם של החורף האחרון ותחזיות השירות המטאורולוגי לחורף הבא אינם מצדיקים מדיניות צנע קשוחה המבוססת על נתוני עבר בלבד.
בהתאחדות תהו מדוע רשות המים נמנעת מלשתף את נתוני הצריכה בפועל של שנת 2025, והדגישו כי תעריף החריגה הנוכחי, העומד על 3.561 ש"ח למ"ק כולל מע"מ, מהווה נטל כלכלי שהחקלאים אינם יכולים לשאת.
הדרישה: הגדלת הקצאה או הקפאת תעריפי חריגה
התאחדות חקלאי ישראל שבה ודורשת להגדיל את הקצאת המים השפירים לחקלאות במערכת הארצית בשנת 2026 ב־30 מיליון קוב, או לחלופין להקפיא את תעריפי החריגה עד לתקרה זו.
בהתאחדות מקווים כי בתקופה הקרובה יימצא פתרון שיאפשר לחקלאים להמשיך לעבד את השטחים, לשמור על המטעים והגידולים הקיימים, ולהבטיח את המשך ייצור המזון המקומי בישראל.
