29/03/2026
- דיווח ותיעוד הנזקים – אנו שבים ומזכירים לכולם את החשיבות של תיעוד באופן שוטף של כל נזק ישיר או עקיף, באמצעות שמאות, צילומים, דיווח למשרד החקלאות וביטחון המזון ולמס רכוש, רישום בהנה"ח ועוד, שנגרם כתוצאה מהמלחמה או מהמגבלות התפעוליות וזאת על מנת שניתן יהיה לטפל בנושא הפיצויים בצורה מקצועית בהמשך. אילנה דרור ואני, יחד עם נציגי המגדלים ומועצת הצמחים ונציגי המשרד, קיימנו ישיבה ראשונית בנושא מיקוד הנזקים לפי הענפים שבהם קיימת פגיעה בגלל המלחמה והדרכים השונות לפיצוי. הוחלט להמשיך לדון במתווה הפיצויים האפשרי בכל ענף.
- כוח אדם ועובדים זרים – לשמחתנו אין דיווחים על מחסור בעובדים, או עובדים שנוטשים בגלל המצב. הבעיה היחידה שעולה מהשטח נוגעת לעובדים חדשים שצריכים להגיע או לעובדים שיצאו לחופשה צריכים לשוב לישראל ואינם יכולים, בגלל שמשרד העבודה התיאלנדי לא מאפשר זאת. רשות האוכלוסין פרסמה הנחיות לכניסה דרך המעברים היבשתיים. פיקוד העורף הוסיף ועדכן את העובדים במגוון פרסומים (למכתבים ולפרסומים בשפות השונות בנושא זה הקלק כאן( אנו חוזרים ומזכירים לשתף את העובדים בהנחיות שמפורסמות במגוון שפות. בנוסף, אנו רוצים להדגיש בפני המעסיקים עובדים זרים את החובה לשמור על בטיחותם, להקפיד על הנחיות המיגון ולהבטיח את שלומם של העובדים היכן שהם נמצאים ולוודא שגם הם פועלים על פי ההנחיות.
- משבר האמוניה במפעל "פרי ניר" – כפי שדיווחנו בעדכון הקודם, ארגון עובדי הפלחה פנה למשרדי החקלאות וביטחון המזון והכלכלה בבקשה להתערב מול פיקוד העורף להגדלת מכסת האמוניה במפעל "פריניר" מ-3.9 טון ל-6 טון (זאת לעומת 10 טון בשגרה). המגבלות הנוכחיות מונעות הפעלה מקבילה של קווי הייצור לאפונה ותפוחי אדמה, דבר שמוביל לנזקים כלכליים כבדים: פגיעה של כ-3.7 מיליון ₪ למגדלי האפונה (עיבוד של 700 טון בלבד מתוך 2,000 שהוזמנו) ונזק תפעולי ותדמיתי למפעל המוערך
ב-1.8 מיליון ₪. הגדלת המכסה קריטית למניעת חוסרים במזון מעובד ומניעת השמדת יבול של חקלאי הצפון. המשרד פנה שוב לפיקוד העורף בבקשה להחריג את המפעל. עדיין לא התקבל מענה.
- ריסוס, הגנת הצומח ושיבושי GPS – לשמחתנו אנחנו יכולים לדווח שניתן לחקלאים היתר לחזור ולרסס מהאוויר בכל רחבי הארץ וגם בצפון. בנושא ה- GPS עדיין לא נפתרה הבעיה ואנו עדיין מקווים לפתרון קרוב.
- יצוא, יבוא ולוגיסטיקה – על אף האתגרים הביטחוניים, נרשמת יציבות באספקת מוצרי היסוד לקראת החג בענף החלב, נעשו פעולות למניעת שפיכת חלב (עודפים של כ-3 מיליון ליטר) דרך הגברת ייצור במחלבת רמת הגולן, מה שצפוי לצמצם את החוסרים למינימום. בענף הביצים, המועצה מדווחת על ייצור סדיר ואין צפי למחסור על המדפים, שכן הייבוא מאירופה אינו כדאי כרגע בשל מחירים גבוהים בחו"ל.
- מיגון – הודגש הצורך הדחוף בפתרונות מיגון נוכח האירועים הקשים בהם נהרגו חקלאים ועובדים זרים והלחימה המתמשכת. העלנו את הבעיה בישיבת הערכת מצב ושר החקלאות וביטחון המזון הנחה לבצע בדיקה מקצועית מול פיקוד העורף, במטרה לאתר פתרונות ביניים בשטחים חקלאיים (כמו שימוש בצינורות בטון) עד להצבת מיגוניות תקניות. במקביל, נבחן החסם הרגולטורי המונע מחקלאים להציב מיגוניות פרטיות בשטחם, במטרה לאפשר הגנה מקסימלית לעובדים גם במרחבי העבודה הפתוחים.
22/03/2026
- כוח אדם ועובדים זרים – נכון לאמצע מרץ, מספר העובדים הזרים בישראל גדל ביותר מ-60% לעומת מספר העובדים ששהו בישראל ערב פתיחת מלחמת חרבות ברזל, כל העובדים הזרים שתקופת שהייתם הסתיימה קיבלו אישור להישאר בארץ עד סוף חודש יוני 2026. בנוסף רשות האוכלוסין האריכה את מועד סיום "האינטרויזה" לעובדים, שנמצאים בחופשה בתיאלנד וממשלת תיאלנד לא מאפשרת להם לחזור. ממשלת תאילנד אינה מאפשרת בשלב זה הגעת עובדים חדשים לישראל, ומשרד החקלאות וביטחון המזון פועל מול רשות האוכלוסין וההגירה להבאת עובדים ממדינות אחרות ברגע שהדבר יתאפשר. בנוסף, בעקבות מותם המצער של העובד הזר מתיאלנד במושב עידנים (למכתבים ולפרסומים בשפות השונות בנושא זה הקלק כאן(. המשרד מדגיש שוב בפני החקלאים את החובה לשמור על בטיחותם, להקפיד על הנחיות המיגון ולהבטיח את שלומם של העובדים היכן שהם לא נמצאים ולוודא שגם הם פועלים על פי ההנחיות.
- חזרת העובדים הזרים ארצה– ביום שני (16/3) הוועדה המיוחדת לעובדים זרים, בראשותה של ח"כ אתי עטיה, דנה בקשיים המשמעותיים של עובדים חיוניים לשוב לישראל בעקבות המצב הביטחוני, דבר שעלול ליצור פגיעה ישירה בייצור ובפעילות השוטפת גם בענף החקלאות. המשנה למנכ"ל משרד התחבורה הסביר כי 15% מהמושבים בטיסות הוקצו למקרים חריגים (על בסיס שיקולים ביטחוניים והומניטריים), בעוד ששאר המושבים לציבור הרחב, אך ההחלטה על זהות הנוסעים נותרה בידי חברות התעופה. רשות האוכלוסין האריכה את אשרות השהייה לעובדים שיצאו לחופשות ומקדמת כניסת עובדים דרך מעברים יבשתיים כחלופה לטיסות, תוך מתן מעטפת הסברה מותאמת לעובדים בחו"ל. במקביל פרסמה רשות האוכלוסין הנחיות בדבר כניסת עובדים זרים דרך מעברי הגבול היבשתיים.
- חיזוק המיגון ושמירה על העובדים הזרים– ביום רביעי (18/3) הוועדה המיוחדת לעובדים זרים בכנסת, דנה בבטיחות העובדים בענף החקלאות בצל מבצע "שאגת הארי". בוועדה דווח על הצבת כ-1,100 מיגוניות וחלוקת מאות ערכות מיגון אישיות בעלות של כ-66 מיליון ש"ח. בדיון הודגש כי המאמצים המרכזיים מופנים להסדרת שהיית העובדים ומניעת נטישה. בדברי הדגשתי כי 50,000 העובדים הזרים הם גורם הייצור המרכזי בענף. המציאות בשטח מראה שהעובדים נשארים והמדפים מלאים, אך עלינו לזכור שהחקלאי הישראלי מתחרה בתנאים לא שוויוניים מול אירופה וטורקיה, שם עלויות השכר נמוכות פי שלושה. דורון לבנה, יו"ר הוועדה לעובדים זרים של ההתאחדות, התריע מפני הבאות: "זה השבוע השלישי שלא מגיעים עובדים חדשים, ואלו שיצאו לחופש אינם חוזרים. אנו צופים יציאה המונית עם סיום המבצע, ולכן חייבים למצוא פתרונות להארכת שהיית העובדים כאן כבר עכשיו, כדי למנוע משבר כוח אדם חריף ביום שאחרי". למרות האבדות והאתגרים, צוין לשבח חוסנם של החקלאים והעובדים המבטיחים את רציפות אספקת המזון לציבור. אני מודה לח"כ אתי עטיה על כל פועלה למען העובדים הזרים ולטובת החקלאות, ולהבאת הנושאים החשובים האלה למודעות גם בזמני מלחמה.
- גיוס רכבים וציוד חקלאי – קיימת בעיה מתמשכת בשחרור רכבים של חקלאים גדולים ויצרני מזון שגויסו לטובת המערכה, וזאת בניגוד למדיניות שהייתה נהוגה במבצע "חרבות ברזל". מנכ"ל המשרד הנחה את מנהלי המחוזות לבצע מיפוי דחוף של חקלאים המוגדרים כ"קריטיים לרציפות תפקודית" ולהנחות אותם להגיש בקשות לשחרור רכבים מבעוד מועד. הנושא נמצא בטיפול מול גורמי הביטחון כדי להבטיח שהמשק החיוני יוכל להמשיך לתפקד ללא פגיעה לוגיסטית .בדיון שהתקיים השבוע רק 3 בקשות סורבו על ידי הוועדה, מתוך מתוך 38 בקשות שהוגשו .
- ריסוס, הגנת הצומח ושיבושי GPS – מתחילת המלחמה, וביתר שאת במהלך מבצע "שאגת הארי", מדווחים חקלאים בכל רחבי הארץ על שיבושי GPS קשים הפוגעים ביכולת לבצע עבודות חקלאיות מדויקות. השיבושים מובילים לעיכובים בביצוע העבודות במועדן ולהתייקרות עלויות הגידול. למרות פניות של משרד החקלאות לצה"ל וישיבות עם רשות הסייבר וגורמי הביטחון, טרם נמצא פתרון טכנולוגי המאפשר עבודה מדויקת תחת חסימות. במקביל, נמשכים המאמצים מול משרד התחבורה וחיל האוויר להפחתת השיבושים לצורך קיום ריסוסים אוויריים וקרקעיים חיוניים, במטרה למנוע התפרצות מחלות ופגיעה ביבולים.
- ייצוא, ייבוא ולוגיסטיקה – לקראת חג הפסח, המשרד מתמקד בהבטחת "מדפים מלאים" ועצירת מחסורים שנצפו במוצרי יסוד. בענף החלב נעשים מאמצים לסגור פער של כ-800 אלף ליטר חלב, באמצעות ויסות בין מחלבות ופתיחת ייבוא לשלושה חודשים קדימה. בענף הלול אושר ייבוא של 30 מיליון ביצים לפסח כדי למנוע מחסור ברשתות השיווק. עדיין נמשכות בעיות ביצוא של תבלינים ופרחים. משרד החקלאות ובטחון המזון עושה נסיונות להקל על היצוא בדרך האוויר במקביל התחלנו יחד עם ארגון מגדלי ירקות ומגדלי התבלינים לגבש מתווה לפיצוי המגדלים, שנפגעו קשה מאוד כתוצאה מכך שימים אלה הם שיא עונת היצוא של גידולים אלה.
- הגדלת מכסת האמוניה למפעל "פרי ניר" – ארגון עובדי הפלחה פנה למשרדי החקלאות וביטחון המזון למשרד הכלכלה בבקשה להתערב מול פיקוד העורף להגדלת כמות האמוניה המאושרת לשימוש במפעל "פריניר" מ-3.9 טון ל-6 טון. המגבלות הביטחוניות הנוכחיות מונעות הפעלה מקבילה של קווי הייצור לאפונה ותפוחי אדמה, דבר שעלול להוביל להשמדת יבול נרחבת בקרב מגדלי הצפון ולנזקים כלכליים כבדים: כ-3.7 מיליון ש"ח הפסד ישיר לחקלאים וכ-1.8 מיליון ש"ח למפעל. למרות הפניות, פיקוד העורף מסרב כרגע למתן הקלות, מצב המאיים על רציפות אספקת המזון המעובד ועל שרשרת הערך החקלאית כולה. אנחנו תקווה שהמגדלים (שרובם בצפון) לא יאלצו להשמיד את היבול של הגידולים הנ"ל כתוצאה מחוסר האפשרות לעבד אותם במפעל.
- מיגון – המשרד חילק כ-150 ערכות מיגון הכוללות אפודים וקסדות לחקלאים. ביקוש נמוך יחסית נרשם באזור הנגב. שר החקלאות וביטחון המזון, ח"כ אבי דיכטר, ביקש לבחון מול פיקוד העורף את הרחבת כיסוי "כיפת ברזל" לשטחים חקלאיים פתוחים, במיוחד באזור הצפון, לאור זמן ההתראה הקצר.
- דיווח ותיעוד על נזקים – אנו שבים ומזכירים לכולם את החשיבות של תיעוד באופן שוטף של כל נזק ישיר או עקיף (באמצעות שמאות, צילומים, דיווח למשרד החקלאות ולמס רכוש, רישום בהנה"ח ועוד ), שנגרם כתוצאה מהמלחמה או מהמגבלות התפעוליות וזאת על מנת שניתן יהיה לטפל בנושא הפיצויים בצורה מקצועית בהמשך.
