בדיון שהתקיים בוועדת הכלכלה של הכנסת בנוכחות מרשימה של חברי כנסת מכל סיעות הבית, הציג שר החקלאות וביטחון המזון, ח"כ אבי דיכטר, את תוכנית המשרד לחיזוק החקלאות הישראלית והתמודדות עם אתגרי ביטחון המזון. התכנית כוללת שדרוג אמצעי הייצור – מים, קרקע, מחקר וכוח אדם – במטרה להבטיח ייצור מקומי יציב במחירים סבירים. בפגישה נמסר כי המשרד פועל לגיבוש תכנית אסטרטגית לביטחון מזון לשנת 2050, תוך הסתכלות קדימה על צורכי המדינה ל-25 השנים הבאות. במסגרת זו הוקם מינהל חדש לביטחון מזון, ונרקמות תכניות לעידוד צעירים להיכנס לחקלאות, כגון תכנית "לוחמים לחקלאות". השר הדגיש כי החקלאות אינה רק ענף כלכלי אלא חלק מרכזי בביטחון הלאומי של ישראל, וקרא לממשלה לאמץ מדיניות שתמנע פגיעה במגדלים המקומיים, במיוחד לנוכח איומי הייבוא מארה"ב. לדבריו, המשרד גיבש תכנית שתהיה משתלמת גם לארה"ב, בניסיון למנוע את הפחתת המכסים הפוגעת בייצור המקומי.
השר אבי דיכטר הציג את עמדתו נגד ביטול היטלי הסחר על ייבוא מארה"ב, וטען כי מדובר באיום אסטרטגי על החקלאות הישראלית. לדבריו, ראש הממשלה מעורב אישית במגעים עם ארה"ב, והמשרד גיבש תכנית שתהיה משתלמת לשני הצדדים.
יו"ר הוועדה, ח"כ דוד ביטן, ציין נתונים מהממ"מ של הכנסת על פריון נמוך ותמיכות עקיפות, שמובילות למחירים גבוהים.
השר דיכטר טען שהנתונים משקפים מתקפה על החקלאים, והתריע מפערי תיווך קיצוניים בין החקלאי לצרכן.
במהלך הדיון הובעה דאגה עמוקה מצד ח"כים ונציגי החקלאים מהשפעת הסרת היטלי הסחר. בישיבה התייחס אורי דורמן לסוגייה ואמר בדאגה שמדובר בצעד הרסני, העלול לערער את כל מבנה ההגנה על הייצור החקלאי המקומי. עוד אמרנו כי ביטול ההגנה משול לפצצת אטום על החקלאות הישראלית. זה מהלך שעלול למוטט ענפים שלמים, שרובם נמצאים בפריפריה הצפונית והדרומית. מדובר באיום אסטרטגי אמיתי. חייבים לטפל בנושא בזהירות ואחריות. קראתי לחברי הכנסת ולממשלה להבין את גודל הסכנה ולהימנע מהחלטות חד-צדדיות שעלולות לפגוע פגיעה קשה בפרנסת החקלאים וביכולת המדינה להבטיח ביטחון מזון לתושביה. בנוסף, ציין לטובה את המעורבות של ועדת הכלכלה והעומד בראשה בנושאים חשובים, כמו חוק הצבת כוורות ודבש תיקון חוק המים מס' 31 ,מתן פיצויים לחקלאים בגין מלחמת "חרבות וברזל" ועוד.
הצגת תכנית ביטחון המזון של ישראל – משרד החקלאות וביטחון המזון, בשיתוף משרדי הבריאות, הכלכלה, הגנת הסביבה, המל"ל ורח"ל, הציג בשבוע שעבר (ביום שני 12 במאי) את התכנית הלאומית לביטחון מזון לשנת 2050. מטרת התכנית היא להבטיח אספקת מזון בריא, מגוון, סדיר ובר-השגה לכלל אזרחי ישראל, תוך קידום חקלאות ותעשיית מזון מקומיות וביסוס מערכות מזון עמידות ומקיימות, המותאמות לאתגרי האקלים.
התוכנית נשענת על ארבעה עוגנים אסטרטגיים:
- תזונה בריאה ומקיימת – התאמת התזונה היומית לתועלות בריאותיות, סביבתיות וכלכליות.
- מדפים מלאים – שמירה על זמינות רציפה של מזון ומניעת מחסור.
- יכולת ייצור וייבוא – פיתוח חקלאות ותעשייה מקומיות מגוונות ועמידות, לצד הבטחת יבוא משלים.
- שימור והמשכיות – ראייה לטווח הארוך כדי להבטיח ביטחון תזונתי גם בעשורים הבאים.
הצורך בתכנית גובר נוכח נתונים מדאיגים: שינויי האקלים צפויים להפחית את תפוקת הגידולים, צמיחת האוכלוסיה ל-16.5 מיליון תושבים עד 2050 עלייה בביקוש למזון ב-65%, ומחסור חמור בעובדים בענף המזון. במקביל, התלות בייבוא ממדינות מעטות מגבירה את הסיכון בשעת משבר, בייחוד כאשר למעלה משליש מהמזון המקומי אובד או מתבזבז, בעלות כוללת של כ-24 מיליארד ש"ח בשנה.
לצורך גיבוש התוכנית, פעלו צוותים בין-משרדיים שזיהו חסמים ואיומים, קבעו יעדים והציעו פתרונות מערכתיים, כולל שילוב מומחים ונציגי ציבור. התכנית מעריכה צורך תקציבי כולל של בין 2.5 ל-5 מיליארד ש"ח, בהתאם להיקף היישום של כל רכיב. האירוע היה מכובד וניתן לצפות בהקלטה בקישור.
