11/05/2025
כידוע, הממשלה מתכננת לבטל את היטלי הסחר (מיסי היבוא) על מגוון מוצרים מהחי ומהצומח המיובאים מארה"ב, כולל אבקת חלב, גבינות קשות, תפוחים, אגסים, שקדים, ירקות מעובדים, יין ומיץ ענבים ותפוחי אדמה לתעשייה. מדובר בשינוי משמעותי במדיניות הקיימת מזה כ-40 שנה, שנקבעה בהסכמים עם הממשל האמריקאי ואין מאחורי השינוי הצדקה אמיתית. המהלך צפוי לפגוע קשות ברפתות ובמשקים חקלאיים – בעיקר בפריפריה ובאזורים סמוכי גבול – ולגרום לנזקים כלכליים וביטחוניים חמורים.
לקראת הדיונים עם הממשל האמריקני נערכו דיונים בדרג סמנכ"לים במשרדי הממשלה, כולל משרד הכלכלה, משרד החקלאות וביטחון המזון ומשרד האוצר. כפי שבקשנו יעקב פולג, סמנכ"ל סחר חוץ ממשרד החקלאות וביטחון המזון הצטרף למשלחת הישראלית בוושינגטון. מנכ"ל המשרד, אורן לביא, הדגיש את החשיבות בשמירה על היטלי היבוא במספר במוצרים חקלאיים רגישים, המשמשים בסיס לביטחון המזון הלאומי ומיוצרים בעיקר באזורי הפריפריה והגבולות, שנפגעו במלחמה. במשרד החקלאות מזהירים כי ביטול ההגנות יביא לפגיעה ביכולת התחרות של החקלאים המקומיים, יסכן את ייצור המזון בישראל, וימנע את השגת היעד, שהגדיר השר להגדלת התוצרת החקלאית בשליש בעשור הקרוב. במקביל, אנו נערכים בכוחות משותפים להתנגד למהלך. הקמנו צוות מכסים בהתאחדות, ואנו מתעדכנים ומעדכנים מדי כמה ימים. מהמידע שזורם אלינו אנו מתחילים להבין שהשיחות לא הסתיימו כפי שרצינו ופעלנו. במהלך השבוע נעדכן בדבר תוצאות השיחות, ההשלכות שלהן וכן הפעולות שבכוונתינו לבצע .
04/05/2025
אנחנו עדיין בעיצומו של מאבק משמעותי, נוכח כוונת הממשלה להסיר את היטלי המכס על הייבוא, בעיקר על מספר מוצרים מהחי (חלב) ומהצומח (תפוחים, אגסים, שקדים, תפו"א וירקות לתעשייה), שכבר לפני 40 שנה הוסכם עם המימשל האמריקאי שיש להגן עליהם בגלל הפערים הגדולים בתנאי הגידול בין המדינות. אנו פועלים יחד עם האירגונים האחרים, בזירה הציבורית והפרלמנטרית כדי לבלום את המהלך, וזאת במטרה להפעיל לחץ על משרדי החקלאות, האוצר והכלכלה לסגת מהמהלך או להחריג ממנו מוצרים רגישים. במקביל אנו פועלים למול התקשורת והציבור במטרה להדגיש את הפגיעה הקשה שתגרם לחקלאות המקומית, למפעלים בפריפריה ולביטחון המזון של ישראל. עד כה התפרסמו מודעות (בעיקר של ענף החלב) בעיתונות ונשלחו גם מכתבים רשמיים וניירות עמדה למקבלי ההחלטות, תוך שימת דגש על הפער בין המחויבות הממשלתית לחיזוק החקלאות וביטחון המזון לבין הצעדים שננקטים בפועל, ומה עלול לקרות במידה והרעיון הרע הזה יצא לפועל. בנוסף, אנו בוחנים את ההיבטים המשפטיים והאם ניתן לעכב או למנוע את המהלך באמצעות כלים רגולטוריים או משפטיים.
נכון לכתיבת דברים אלה, בכוונת משרד הכלכלה לשלוח משלחת לארצות הברית, במטרה לנהל מו"מ על נושא המכסים עם הממשל האמריקאי. לצערנו, נכון לפרסום זה, במשלחת זאת אין נציג למשרד החקלאות וביטחון המזון, לאור חילוקי דעות בינו לבין משרד הכלכלה, בראשותו של השר ניר ברקת, שמבקש לבטל באופן מוחלט את כל היטלי הסחר והמכסות על יבוא תוצרת חקלאית מארה"ב. הדבר נעשה מבלי לקיים בחינה מעמיקה של השלכות המהלך על החקלאות המקומית, ותוך התעלמות מהמלצות גורמי המקצוע במשרד החקלאות וביטחון המזון. אנחנו קוראים לשר החקלאות וביטחון המזון, ח"כ אבי דיכטר ולמנכ"ל המשרד, אורן לביא, לעצור את המהלך שמוביל משרד הכלכלה ולא להסכים לשינויים הנוגעים ליבוא של מוצרי חקלאות מארה"ב, ללא ההסכמת שר החקלאות וביטחון המזון, כפי שהיה נהוג מאז נחתם הסכם הסחר עם ארה"ב. בנוסף חשוב לזכור שוועדת כספים היא זו שצריכה לאשר שינויים בהסכם הסחר ואו את הצו לביטול היטלי הסחר הקיימים– כרגע הדיון עוד לא על סדר היום אך אנו במעקב ודריכות.
28/04/2025
כפי שעדכנו לפני החג, ממשלת ישראל מקדמת לאחרונה מהלך לביטול או להפחתה של היטלי סחר על מוצרים חקלאיים מארצות הברית, כחלק מהרחבת שיתופי הפעולה הכלכליים בין המדינות וחיזוק יחסי הסחר הדו-צדדיים. היטלי הסחר – שהם למעשה מכסים המוטלים על תוצרת חקלאית מיובאת – נועדו להגן על הייצור המקומי מפני תחרות במחירים נמוכים, במיוחד בענפים רגישים כגון פירות וירקות טריים, ענבים ליין, ירקות לתעשיית הקפואים, מוצרי עגבניות (מחית וקטשופ), בשר פטם, ביצים ומוצרי חלב. ביטול ההיטלים צפוי לפגוע באופן משמעותי ביכולת ההישרדות של חקלאים מקומיים, שהעלויות והרגולציה שהם מתמודדים איתן גבוהות בהרבה מאלה של מתחריהם מעבר לים. צעדים כאלה מגבירים את התלות של ישראל ביבוא מזון ומחלישים את החקלאות המקומית, שהיא אבן יסוד בביטחון המזון והלאומי של המדינה. בנוסף, פגיעה בענפי החקלאות המקומיים תפגע בפריפריה הגיאוגרפית והחברתית, שם החקלאות מהווה מקור תעסוקה מרכזי ותורמת לעיבוד הקרקע ולשמירה על שטחים פתוחים. לנוכח מכלול ההשלכות, ישנה חשיבות רבה לקיום דיון מעמיק ושקול טרם יישום מהלכים מסוג זה.
במכתב שכתב שר החקלאות וביטחון המזון ח"כ אבי דיכטר לשר האוצר: "אין ביכולתנו להסכים להסרת ההגנה המכסית מעל מוצרים חקלאיים רגישים", ובנוסף ציין כי "התוצאה של מהלך זה תביא לכרסום דרמטי בכדאיות הייצור המקומי ותסכן את היכולת הלאומית לשמר רציפות אספקה ולהבטיח בין היתר את בטחון המזון הלאומי". בנוסף ציין השר במכתבו שבהסכם הסחר שנחתם עם ארה"ב בשנת 1985 הוחרג תחום החקלאות והוסכם לאפשר מגבלות של מכסים על תוצרת חקלאית. כל הממשלים שמרו מאז על עקרונות אלה, כולל ממשל טראמפ, שממנו לא נשמעה דרישה לביטול הסכם הסחר בנוגע למוצרים חקלאיים. התוצאות הראשוניות של ניתוח הנתונים שמתקבלים ממקורות שונים כולל מהאקדמיה, מצביעות על כך שהשלכות הכלכליות של ביטול ההסכמות בנוגע לחקלאות, במסגרת הסכם הסחר עם ארצות הברית הן קשות ביותר, אינן נחוצות ולא ישפיעו על שינוי מאזן הסחר בין ארה"ב לבין ישראל, וזאת משום שמאזן הסחר בין ישראל לארה"ב בתחום החקלאות הוא לטובת ארה"ב (היקף היבוא מארה"ב של מוצרים חקלאיים לישראל הוא גדול מהיקף היצוא של מוצרים חקלאיים מישראל לארה"ב). בנוסף, מרבית היבוא מארה"ב של תוצרת חקלאית פטור ממכס וישנה רשימה מצומצמת של מוצרים חקלאיים רגישים בהם קיימת הגנה מכסית ביבוא מכל העולם. אנו, בהתאחדות חקלאי ישראל, עוסקים בבדיקה מעמיקה של כל הענפים שעשויים להיפגע מהמהלך ומרכזים את הפעילות של כלל הענפים נמצאים בקשר עם משרד החקלאות, משרד האוצר ועם חברי השדולה החקלאית בכנסת, במטרה: לסכל את המהלך הרע הזה, ומבקשים מכולם לעבוד יחד, ונמשיך כמובן לעדכן.
