03/08/2025
ביום שישי (1 באוגוסט), דווח בכלי התקשורת כי נשיא ארצות הברית החליט להטיל מכס של 15% על סחורות המיוצאות מישראל לארה"ב זאת בניגוד להערכות המוקדמות בישראל, שם קיוו שהמכס יעמוד על 10% בלבד. נכון לעכשיו, עדיין לא ברור האם הסיכום שגובש ביוזמת שר החקלאות וביטחון המזון ח"כ אבי דיכטר, ושר הכלכלה ח"כ ניר ברקת ושאושר על ידי ראש הממשלה חרף התנגדות משרד האוצר – נסגר סופית מול האמריקאים. הסיכום נועד לצמצם את הפגיעה בחקלאות הישראלית, בעקבות התחייבות מוקדמת ולא אחראית של מספר שרים לבטל את היטלי הסחר על יבוא תוצרת חקלאית מארה"ב. נמשיך לעדכן ככל שיתקבל מידע רשמי ומעודכן בנושא
20/07/2025
הסכם הסחר החדש עם ארצות הברית טרם נחתם, ולכן עדיין לא ראינו אותו. לא ידוע לנו מתי ואם ייחתם, או שיכנס לתוקף באמצעות החלפת מכתבים בין הגורמים המוסמכים בשתי המדינות. כמו כן, לצערנו לא קיבלנו מענה על המכתב שנשלח ע"י צוות 6 לפני שבועיים לשר האוצר. אנו נערכים במישור המקצועי, בהתאם להנחיות של ראש הממשלה ושר החקלאות וביטחון המזון וכמובן שנמשיך לעדכן.
14/06/2025
חקלאים מזהירים: ביטול היטלי הסחר מאיים על ענפי הצומח והתעשייה החקלאית – דורשים שקיפות ומתווה תמיכה
ביטול ההיטלים עדיין מרחף מעל ראשנו. בתחילת השבוע נשלח על ידי צוות 6 מכתב לשר האוצר (ניתן לקרא את המכתב כאן). במכתב הבהרנו את ההשלכות הקשות של ביטול היטלי הסחר על תוצרת חקלאית טרייה מארה"ב, צעד שעלול לפגוע בענפי הצומח (מטעים ונשירים), חלב, ירקות לתעשייה וענבי היין – ולהביא לאובדן פרנסה, עיבוד חקלאי ותעסוקה בפריפריה. דרשנו לעצור את ההסכם עד לגיבוש מתווה תמיכה כולל וברור, עם מקורות תקציביים מוגדרים, בהיקף של כ־6.5 עד 7.5 מיליארד ש"ח ל-20 שנה. במכתב פירטנו את הצרכים המרכזיים: השקעות הון בציוד ושיפורים טכנולוגיים, פיצוי על אובדן הכנסות, תמיכות שוטפות רב שנתיות , סיוע בהוזלת תשומות (עובדים זרים ומים), רשת ביטחון כלכלית, מו"פ ושידרוג הפוליסות לביטוח נזקי טבע. כמו כן, הצענו לקיים דיון מסודר יחד עם משרד החקלאות ובטחון המזון עם משרד האוצר להצגת המתווה המלא.
ההסכם מול ארצות הברית היה אמור להיחתם בשבוע שעבר לא ברור לנו עדין אם ההסכם נחתם או שייחתם בהמשך. למרבה הצער, ההסכם שצפוי להסדיר את ביטול היטלי הסחר על תוצרת חקלאית טרייה מארה"ב עומד להיחתם מאחורי דלתיים סגורות, מבלי לשתף את הציבור בכלל ואת ציבור החקלאים בפרט, שהם הצד העיקרי שיישא בתוצאות. עד כה, הנוסח המלא של ההסכם לא נחשף, לא לראשי הארגונים החקלאיים ולא לוועדות הרלוונטיות בכנסת. קשה להבין כיצד מתקבלות החלטות כל-כך מרחיקות לכת, שמשנות את פני החקלאות הישראלית לעשורים קדימה, מבלי לשתף בראש וראשונה את החקלאים, ארגוני המגדלים התנועות המיישבות שהרי הם אלה שייפגעו ראשונים. שקיפות, שיתוף ודיאלוג הם תנאי יסוד לקביעת מדיניות הוגנת, ודאי כשמדובר בפרנסת אלפי משפחות ועתיד ההתיישבות החקלאית בישראל. כפי שידוע לנו סעיפי ההסכם הנוגעים לחקלאות אושרו והם זהים לפירוט שמסרנו בעידכון שפירסמנו בשבוע שעבר .
08/06/2025
מודל חדש חושף: ביטול היטלי הסחר יפגע קשות בחקלאות – השפעה זניחה על יוקר המחיה
ביום שלישי (3/6) התקיימה בלשכת שר החקלאות וביטחון המזון ח"כ אבי דיכטר ישיבה רבת משתתפים, כאשר אחד הנושאים העיקריים היה ביטול היטלי הסחר על יבוא תוצרת חקלאית מארה"ב. הישיבה נפתחה עם הצגת מצגת של עמית בן צור, מנכ"ל יסודות ופורום ארלוזורוב. המצגת בחנה את ההשפעות של הסרת כל היטלי היבוא מארה"ב על חקלאות הצומח בישראל, בהתבסס על מודל כלכלי סטטי בשם "VALUE" , שפותח במחלקה לכלכלת סביבה וניהול באוניברסיטה העברית, על ידי הפרופסורים ישראל פינקלשטיין ועידו קן. המודל משקלל נתוני ייצור, צריכה, מים, עלויות ומכסים לפי אזורים וגידולים, תוך שימוש בנתונים רשמיים מישראל לשנת 2020. מהניתוח עולה כי הסרת ההיטלים תביא לירידה של כ-846 מיליון שקל בהכנסות החקלאים לשנה, חיסול של גידולים מרכזיים (כגון תפוחים, שקדים וגרעיני חמנייה), ופגיעה חמורה בייצור פירות כרמים ליין וירקות לתעשייה – בעיקר באזורים פריפריאליים, כמו הגולן, הגליל העליון והנגב. לעומת זאת, ההשפעה החיובית על יוקר המחיה צפויה להיות שולית (עד 1.65%- בפירות וירקות). המסקנה היא כי בעוד ההטבה לצרכן מוגבלת, הפגיעה ביצרנים ובביטחון המזון המקומי עלולה להיות עמוקה ומהותית. בנוסף, עמית ביקש מהשר, שמשרד החקלאות וביטחון המזון יקח "אחריות" על המודל, יטמיע אותו בעבודות המשרד ויתחזק אותו באופן שוטף, וזאת בהיותו כלי שיכול לתת תחזית טובה לפעולות שונות של המשרד. השר התעניין מאוד במודל והבטיח לשקול את הדברים.
25/05/2025
היערכות לביטול היטלי הסחר: פגישות, שיתופי פעולה והקמת צוות משותף
- קיימנו השבוע מספר פגישות לנסות, להבין וללמוד את ההשלכות שעשויות להיות למהלך אם וכאשר זה יקרה כדי שנהיה מוכנים:
- ביום ראשון שעבר (18/5) נפגשנו עם אנשי סחר חוץ של משרד החקלאות (יעקב פולג, שושי רשף מור וטל וייל). בפגישה דנו בעיקר בנושא ההיטלים, אבל עלו גם נושאים אחרים המעסיקים אותנו כמו: היצע הדבש, פתיחת שוק הפטם ועוד. בסיום הישיבה הדגשנו עד כמה פגישות מעין אלה חשובות וצריכות להתקיים על בסיס קבוע (וחודשי), זאת במטרה להגדיל את התיאום ולשפר את שיתוף הפעולה.
- התקיימה ישיבה עם גורמי המקצוע של כלל הענפים יחד עם אנשי הצוות המקצועי במשרד החקלאות וביטחון המזון, כדי לנסות ולגבש את ההמהלכים שלנו בהמשך. לצערנו אנו למדים שהמצב מורכב ודורש מסד נתונים אמין ומפורט ככל שאפשר.
- במקביל לפי הידוע לנו השיחות על הסכם הסחר החדש בין ארה"ב לישראל ובפרט על פרק החקלאות נמשכות, אנחנו מקווים שמנהל הסחר של ארה"ב יאמץ את ההצעות של משרד החקלאות ולא יבוטלו היטלי הסחר על המוצרים החקלאיים שמיובאים לישראל שהם בסיכון גבוה.
היום (יום ראשון 25/5) תתקיים פגישה ראשונה של הצוות המשותף של החקלאים, משרד החקלאות ומשרד האוצר. הצוות אמור לבחון ולהסכים על השפעות הצפויות של ביטול היטלי הסחר על יבוא מוצרים חקלאיים מהצומח מארה"ב. הצוות אמור גם להמליץ במידת הצורך על כלים להגנה לאותם גידולים הנמצאים בסיכון.
18/05/2025
הוקם צוות משותף לבחינת השלכות ביטול היטלי הסחר על החקלאות
בתחילת השבוע שעבר שבה המשלחת הישראלית מארצות הברית, לאחר שקיימה שורה של דיונים עם גורמי ממשל אמריקאיים. במהלך הביקור הונחה על שולחן המו"מ הצעה ישראלית, ואנו ממתינים כעת לתגובת הצד האמריקאי. בהמשך לכך התקיימה פגישה עם שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', בהשתתפות צוות מההנהגה החקלאית, שמנהל את המאבק למניעת ביטול היטלי הסחר על יבוא מוצרים חקלאיים מארה"ב וכן אנשי המקצוע – שמלווים את הצוות. מטרת הפגישה היתה להציג לשר האוצר ולצוות המקצועי של משרד האוצר את ההשפעות של ביטול המכסים על ענפי החקלאות שנמצאים בסיכון גבוה במידה וההיטלים יבוטלו. במהלך הפגישה הוצגו לשר ההשפעות האפשריות וכן הסיכון הגדול של ביטול ההיטלים על ענפי החקלאות המקומיים. בסיכום הפגישה הוחלט על הקמת צוות משותף לחקלאים, משרד החקלאות ומשרד האוצר. הצוות אמור לבחון ולהסכים על ההשפעות האפשריות של ביטול היטל הסחר על יבוא מוצרים חקלאיים מארה"ב ואת רמת הסיכון של הענפים שחשופים ליבוא, ובמידת הצורך ימליץ הצוות על כלים להגנה על אותם ענפים שנמצאים בסיכון גבוה במידה ולמרות כל מאמצינו, ממשלת ישראל והכנסת יחליטו לבטל את היטלי הסחר.
בסיום הפגישה אמר שר האוצר: "אני רואה בחקלאות הישראלית ערך לאומי ואסטרטגי מהמעלה הראשונה. לצד הורדת המכסים לייבוא מארה"ב ובהתאם למדיניות ישראלית בהקשר למשא ומתן מול ארה"ב, נפעל לשימור ועידוד החקלאות המקומית. הבהרנו להנהגה החקלאית כי המאבק ביוקר המחיה לא יכול לפסוח על תחום התוצרת החקלאית. חובתנו היא לאזן בין צורכי הכלכלה לבין חיזוק ההתיישבות הכפרית, הפריפריה והביטחון התזונתי של מדינת ישראל."
במקביל להקמת הצוות המשותף ע"י שר האוצר, התאחדות חקלאי ישראל , יחד עם מועצות הייצור, ארגוני המגדלים ומשרד החקלאות וביטחון המזון באמצעות צוות מקצועי, יקיימו ישיבת היערכות מקדימה עוד בטרם יתקיימו ישיבות העבודה עם משרד האוצר.
תקוותנו היא כי לא יהיה צורך להשתמש בנתונים הנ"ל – ושבסופו של דבר תבוטל הגזירה הרעה.
בנוסף קיימו דיויד לוי ואילנה דרור ביום שני שעבר (12 במאי) פגישה חשובה עם אריאל סנדר, מבעלי קבוצת גלעד ומי שנהל בעבר את מסע הבחירות של המפלגה הרפובליקנית בישראל . אריאל הסביר שהמדיניות האמריקאית אינה מכוונת כלפי ישראל או מגזר מסוים, אלא מבטאת דרישה כללית מהממשל האמריקאי לצמצום העודף המסחרי של ישראל מול ארה"ב, שעומד לפי ההערכות על כ-5 מיליארד ש"ח (ללא יהלומים). צו ביטול המכסים על מוצרי חקלאות, שפורסם בישראל עוד לפני הכרזת הנשיא האמריקאי, לא השפיע על יחס ארה"ב לישראל, מאחר והיקפו נחשב שולי ביחס לגירעון. הדרישה האמריקאית היא מערכתית, ולפיכך הטיפול בה נמצא באחריות צוות ממשלתי ישראלי שמנהל את השיח מול הצד האמריקאי. הומלץ בשלב זה להמתין ולא לפעול ישירות מול הממשל האמריקאי ונמשיך לבחון את ההתפתחויות. אנו נקיים פגישה נוספת בתחילת יוני או עם קבלת מידע חדש.
11/05/2025
כידוע, הממשלה מתכננת לבטל את היטלי הסחר (מיסי היבוא) על מגוון מוצרים מהחי ומהצומח המיובאים מארה"ב, כולל אבקת חלב, גבינות קשות, תפוחים, אגסים, שקדים, ירקות מעובדים, יין ומיץ ענבים ותפוחי אדמה לתעשייה. מדובר בשינוי משמעותי במדיניות הקיימת מזה כ-40 שנה, שנקבעה בהסכמים עם הממשל האמריקאי ואין מאחורי השינוי הצדקה אמיתית. המהלך צפוי לפגוע קשות ברפתות ובמשקים חקלאיים – בעיקר בפריפריה ובאזורים סמוכי גבול – ולגרום לנזקים כלכליים וביטחוניים חמורים.
לקראת הדיונים עם הממשל האמריקני נערכו דיונים בדרג סמנכ"לים במשרדי הממשלה, כולל משרד הכלכלה, משרד החקלאות וביטחון המזון ומשרד האוצר. כפי שבקשנו יעקב פולג, סמנכ"ל סחר חוץ ממשרד החקלאות וביטחון המזון הצטרף למשלחת הישראלית בוושינגטון. מנכ"ל המשרד, אורן לביא, הדגיש את החשיבות בשמירה על היטלי היבוא במספר במוצרים חקלאיים רגישים, המשמשים בסיס לביטחון המזון הלאומי ומיוצרים בעיקר באזורי הפריפריה והגבולות, שנפגעו במלחמה. במשרד החקלאות מזהירים כי ביטול ההגנות יביא לפגיעה ביכולת התחרות של החקלאים המקומיים, יסכן את ייצור המזון בישראל, וימנע את השגת היעד, שהגדיר השר להגדלת התוצרת החקלאית בשליש בעשור הקרוב. במקביל, אנו נערכים בכוחות משותפים להתנגד למהלך. הקמנו צוות מכסים בהתאחדות, ואנו מתעדכנים ומעדכנים מדי כמה ימים. מהמידע שזורם אלינו אנו מתחילים להבין שהשיחות לא הסתיימו כפי שרצינו ופעלנו. במהלך השבוע נעדכן בדבר תוצאות השיחות, ההשלכות שלהן וכן הפעולות שבכוונתינו לבצע .
04/05/2025
אנחנו עדיין בעיצומו של מאבק משמעותי, נוכח כוונת הממשלה להסיר את היטלי המכס על הייבוא, בעיקר על מספר מוצרים מהחי (חלב) ומהצומח (תפוחים, אגסים, שקדים, תפו"א וירקות לתעשייה), שכבר לפני 40 שנה הוסכם עם המימשל האמריקאי שיש להגן עליהם בגלל הפערים הגדולים בתנאי הגידול בין המדינות. אנו פועלים יחד עם האירגונים האחרים, בזירה הציבורית והפרלמנטרית כדי לבלום את המהלך, וזאת במטרה להפעיל לחץ על משרדי החקלאות, האוצר והכלכלה לסגת מהמהלך או להחריג ממנו מוצרים רגישים. במקביל אנו פועלים למול התקשורת והציבור במטרה להדגיש את הפגיעה הקשה שתגרם לחקלאות המקומית, למפעלים בפריפריה ולביטחון המזון של ישראל. עד כה התפרסמו מודעות (בעיקר של ענף החלב) בעיתונות ונשלחו גם מכתבים רשמיים וניירות עמדה למקבלי ההחלטות, תוך שימת דגש על הפער בין המחויבות הממשלתית לחיזוק החקלאות וביטחון המזון לבין הצעדים שננקטים בפועל, ומה עלול לקרות במידה והרעיון הרע הזה יצא לפועל. בנוסף, אנו בוחנים את ההיבטים המשפטיים והאם ניתן לעכב או למנוע את המהלך באמצעות כלים רגולטוריים או משפטיים.
נכון לכתיבת דברים אלה, בכוונת משרד הכלכלה לשלוח משלחת לארצות הברית, במטרה לנהל מו"מ על נושא המכסים עם הממשל האמריקאי. לצערנו, נכון לפרסום זה, במשלחת זאת אין נציג למשרד החקלאות וביטחון המזון, לאור חילוקי דעות בינו לבין משרד הכלכלה, בראשותו של השר ניר ברקת, שמבקש לבטל באופן מוחלט את כל היטלי הסחר והמכסות על יבוא תוצרת חקלאית מארה"ב. הדבר נעשה מבלי לקיים בחינה מעמיקה של השלכות המהלך על החקלאות המקומית, ותוך התעלמות מהמלצות גורמי המקצוע במשרד החקלאות וביטחון המזון. אנחנו קוראים לשר החקלאות וביטחון המזון, ח"כ אבי דיכטר ולמנכ"ל המשרד, אורן לביא, לעצור את המהלך שמוביל משרד הכלכלה ולא להסכים לשינויים הנוגעים ליבוא של מוצרי חקלאות מארה"ב, ללא ההסכמת שר החקלאות וביטחון המזון, כפי שהיה נהוג מאז נחתם הסכם הסחר עם ארה"ב. בנוסף חשוב לזכור שוועדת כספים היא זו שצריכה לאשר שינויים בהסכם הסחר ואו את הצו לביטול היטלי הסחר הקיימים– כרגע הדיון עוד לא על סדר היום אך אנו במעקב ודריכות.
28/04/2025
כפי שעדכנו לפני החג, ממשלת ישראל מקדמת לאחרונה מהלך לביטול או להפחתה של היטלי סחר על מוצרים חקלאיים מארצות הברית, כחלק מהרחבת שיתופי הפעולה הכלכליים בין המדינות וחיזוק יחסי הסחר הדו-צדדיים. היטלי הסחר – שהם למעשה מכסים המוטלים על תוצרת חקלאית מיובאת – נועדו להגן על הייצור המקומי מפני תחרות במחירים נמוכים, במיוחד בענפים רגישים כגון פירות וירקות טריים, ענבים ליין, ירקות לתעשיית הקפואים, מוצרי עגבניות (מחית וקטשופ), בשר פטם, ביצים ומוצרי חלב. ביטול ההיטלים צפוי לפגוע באופן משמעותי ביכולת ההישרדות של חקלאים מקומיים, שהעלויות והרגולציה שהם מתמודדים איתן גבוהות בהרבה מאלה של מתחריהם מעבר לים. צעדים כאלה מגבירים את התלות של ישראל ביבוא מזון ומחלישים את החקלאות המקומית, שהיא אבן יסוד בביטחון המזון והלאומי של המדינה. בנוסף, פגיעה בענפי החקלאות המקומיים תפגע בפריפריה הגיאוגרפית והחברתית, שם החקלאות מהווה מקור תעסוקה מרכזי ותורמת לעיבוד הקרקע ולשמירה על שטחים פתוחים. לנוכח מכלול ההשלכות, ישנה חשיבות רבה לקיום דיון מעמיק ושקול טרם יישום מהלכים מסוג זה.
במכתב שכתב שר החקלאות וביטחון המזון ח"כ אבי דיכטר לשר האוצר: "אין ביכולתנו להסכים להסרת ההגנה המכסית מעל מוצרים חקלאיים רגישים", ובנוסף ציין כי "התוצאה של מהלך זה תביא לכרסום דרמטי בכדאיות הייצור המקומי ותסכן את היכולת הלאומית לשמר רציפות אספקה ולהבטיח בין היתר את בטחון המזון הלאומי". בנוסף ציין השר במכתבו שבהסכם הסחר שנחתם עם ארה"ב בשנת 1985 הוחרג תחום החקלאות והוסכם לאפשר מגבלות של מכסים על תוצרת חקלאית. כל הממשלים שמרו מאז על עקרונות אלה, כולל ממשל טראמפ, שממנו לא נשמעה דרישה לביטול הסכם הסחר בנוגע למוצרים חקלאיים. התוצאות הראשוניות של ניתוח הנתונים שמתקבלים ממקורות שונים כולל מהאקדמיה, מצביעות על כך שהשלכות הכלכליות של ביטול ההסכמות בנוגע לחקלאות, במסגרת הסכם הסחר עם ארצות הברית הן קשות ביותר, אינן נחוצות ולא ישפיעו על שינוי מאזן הסחר בין ארה"ב לבין ישראל, וזאת משום שמאזן הסחר בין ישראל לארה"ב בתחום החקלאות הוא לטובת ארה"ב (היקף היבוא מארה"ב של מוצרים חקלאיים לישראל הוא גדול מהיקף היצוא של מוצרים חקלאיים מישראל לארה"ב). בנוסף, מרבית היבוא מארה"ב של תוצרת חקלאית פטור ממכס וישנה רשימה מצומצמת של מוצרים חקלאיים רגישים בהם קיימת הגנה מכסית ביבוא מכל העולם. אנו, בהתאחדות חקלאי ישראל, עוסקים בבדיקה מעמיקה של כל הענפים שעשויים להיפגע מהמהלך ומרכזים את הפעילות של כלל הענפים נמצאים בקשר עם משרד החקלאות, משרד האוצר ועם חברי השדולה החקלאית בכנסת, במטרה: לסכל את המהלך הרע הזה, ומבקשים מכולם לעבוד יחד, ונמשיך כמובן לעדכן.


