הושגה פשרה: הרפורמה לאימוץ התקינה האירופית

חוק המזון הוא חוק הדן בכל הרגולציות והתקנים לפיהם מותר לייצר, לייבא ולשווק מזון בישראל. התיקון לחוק, שיזמה הממשלה כחלק מרפורמת "מה שטוב לאירופה טוב לישראל" נועד לתקן את הנהוג כיום, כך שישראל תאמץ רגולציות אירופאיות ובכך תוכל לייבא מזון מאירופה ללא צורך בעמידה בתקנים הישראלים מחמירים.

התיקון לחוק לא התייחס רק להסרת חסמים רגולטוריים אלא לשינוי משמעותי ואף החלפה של הרגולציות הישראליות הקיימות כיום ברגולציות הנהוגות באירופה. רגולציות אשר התייחסו לעיבוד המזון הגולמי ויצרו מצב לפיו כל התוצרת החקלאית הגולמית , שמיועדת לתעשיית המזון המקומית ועובדה על פי הדין הישראלי צריכה ממועד אישור התיקון לחוק, לעמוד בדין האירופי (למעט ההחרגות ). למשל, באם היה עובר החוק במתכונתו המקורית, החל מהכלת החוק היו צריכות עגבניות המיועדות לתעשייה לעמוד ברגולציות האירופאיות בשלב העיבוד שלהם (שלא תמיד מתאימות לנעשה בארץ).

הצעת החוק של הממשלה, שהובאה כחלק מהרפורמה "מה שטוב לאירופה טוב לישראל" בקשה ליישם את התקנות והרגולציות האירופאיות על המזון בישראל מתוך תפיסה כי הדבר יוביל להקלה בייבוא וצפוי לאפשר הוזלה ביוקר המחייה בישראל. הצעת החוק כללה בין השאר התייחסות לתהליכים שיש להם קשר לתהליך הגידול של התוצרת  המיועדת לתעשיית המזון הישראלית (שימורים, צ'יפסים, קטשופ ועוד) . מבדיקות שערכה ההתאחדות יכל החוק להשפיע לרעה על
 כ-30% מסה"כ הכמות המיוצרת מהגידולים בישראל שחלק מהתוצרת שלהם מיועדת לתעשייה כגון תפו"א, עגבניות לתעשייה, גזר, תירס ענבים ליין ועוד .

בדיוני הוועדה הצלחנו להביא להסכמות והבנה כי ללא ביצוע החרגות באימוץ הדין האירופי משרדי הממשלה יגרמו במהלך הזה רק לייקור המזון, הסתמכות מופרזת על ייבוא תוצרת חקלאית ופגיעה אנושה בחקלאי הישראלי.

ההתאחדות נאבקה במטרה להבטיח את  הרציפות התפקודית של חקלאות ישראלית על בסיס הדין הישראלי והדין האירופי תוך שמירה על בריאות הציבור, רווחיות החקלאי, קשרי המסחר, בטחון המזון וסמכויות משרד החקלאות.

לאחר חודשים של דיונים שכללו 17 דיונים ארוכים בוועדת הבריאות הצלחנו בהובלתו ועזרתו של ח"כ יוני משריקי, יו"ר ועדת הבריאות:

• מתחשבים בחקלאי הישראלי – לייצר הבנה והסכמה רחבה בקרב משרדי החקלאות, הבריאות, הכלכלה והאוצר וכן בקרב חברי הכנסת כי יש להתחשב בחקלאים הישראלים בקבלת החלטות הנוגעת לעתיד החקלאות בישראל ולהעניק לחקלאי הישראלי עדיפות על כל חקלאי אירופאי.
• קודם מסכימים ואז מחוקקים – לשמור על העיקרון לפיו קודם כל ממפים את הפערים לאחר מכן בודקים את ההשפעות של השינויים ורק אחרי שקיימים הנתונים האלה מחליטים בהסכמה איזה שינויים ניתן לעשות ואותם מכניסים לחקיקה.
• יצירת מנגנוני הסכמה – ליצור מנגנון הסכמות בין החקלאים, משרד החקלאות, הבריאות ,הכלכלה והאוצר, המתווה את הדרך לקבל החלטות על שורה ארוכה של תכשירים שהושפעו מהחוק, ובכך יצרנו וודאות גבוהה יותר לחקלאי הישראלי.
• דחיית היישום – לדחות את יישום תקנות בעניין שאריות חומרי הדברה (חלקן היו צריכות להיכנס לתוקף כבר בינואר 2025) עד לינואר 2027 עם אופציה להארכה בשנה.
• השארת האחריות במשרד החקלאות – לשמור על העיקרון, לפיו תקנות הנוגעות לחומרי הגלם החקלאיים, כולל רישום חומרי הדברה ותרופות לבע"ח יהיו באחריות שירותי הגנת הצומח ושירותים וטרינריים, כאשר לצידם וועדה מייעצת, הכוללת את נציג החקלאים שיבחר על ידי התאחדות חקלאי ישראל וכן וועדה בין משרדית פריטטית ממליצה, שאינה חלק מחוק המזון, אשר מוסמכת לדון בשאריות חומרי הדברה במוצרים הגולמיים.

הצלחנו להסדיר את רוב התקנות הנוגעות לחקלאות הישראלית. לפי הפירוט הבא:

מידע לצרכן

1169/2011 – מסירת מידע על מזון לצרכנים – הוסכם על המשך השימוש בדיו מאושר FDA לסימון ביצים. אין השלכות משמעויות נוספות.

חומרים הבאים במגע עם מזון

לא חייבים לאמץ.

שאריות הדברה בגידולי צומח מעובדים

• 396/2005 – שאריות חומרי הדברה– הקפאת המצב הקיים עד 1.1.27. במהלך התקופה יתבצע מיפוי ובדיקת פערים של חומרים שמותרים בישראל ואסורים באירופה בגידולים מהצומח שמיועדים לעיבוד, כל מחלוקת תיפתר על ידי ועדה מקצועית מייעצת שתמונה ע"י שר הבריאות, בה שותפה התאחדות חקלאי ישראל. במידה ויתקבלו החלטות כלשהן הן ייושמו רק ב-2027

זיהום מזון

• 2073/2005 – מזהמים ביולוגיים – אין השלכות על החקלאות -המצב נשאר כפי שהוא.
• 2023/915 – מזהמים כימיים במזון – התקינה תאומץ.  סוכם בין משרדי הבריאות והשירותים הווטרינריים על השאריות המותרות של חומרים ותרופות מהחי. יישום הרשימה החדשה החל מ-1.1.2025
• 2016/52 – זיהום רדיואקטיבי מזון ומזון לבע"ח – החרגת כל הנוגע למזון לבעלי חיים מהתקנות.
• 2017/2158 – הפחתה ברמות אקרילמיד– דחיית הרגולציה בחמש שנים וגם לאחריהם דחיית העיצומים הכספיים בשנתיים. במהלך התקופה הנושא ילמד במשרד החקלאות על ידי רפרנט ייעודי שיתוקצב על ידי משרד האוצר.

• במסגרת החוק נקבעה מפת דרכים לאישור כ-100 תכשירים שמותרים לשימוש בישראל בגידולים שתוצרתם מיועדת לעיבוד אבל אסורים באירופה. במסגרת התהליך ועדה מקצועית תמפה את הפער לגבי כל אחד מהחומרים בהתאם לשיטת הרמזור (מה צריכים להשאיר בשימוש, מה צריך לבדוק ומה צריך להוציא משימוש), תוך התחשבות בקריטריונים של אקלים, סביבה, סוג מזיק, השפעות כלכליות, עקומת הדעיכה של החומר, הגידול וודאות לטווח ארוך וכשרות. כל מחלוקת בין הצדדים תבוא בפני ועדת מקצועית מייעצת, בה חברה התאחדות חקלאי ישראל שתכריע לגבי התכשיר הנבדק ותעביר המלצתה לשירותי הגנת הצומח.
• בכל מקרה הוחלט כי יישום התקנות ידחה לינואר 2027, במקום ינואר 2025.
• בנוסף יוגדר מסלול לעדכון תוספות או שינויים של חומרי הדברה חדשים ברגולציה האירופאית שעתידים מתוקף החוק להיכנס גם לישראל.

לשמחתנו הצלחנו לדחות את היישום של התקנות, שהיו אמורות להיכנס לתוקף כבר בינואר 2025, ולפיכך לא תהיה השפעה בטווח הקרוב על החקלאים שמגדלים תוצרת חקלאית שמיועדת לעיבוד. ובכל זאת, אל לנו לשבת בשקט. כל ענף וענף צריך לבדוק את התכשירים העלולים להיות מושפעים בענף שלו ולוודא שזה מועבר להתאחדות כדי שנוכל להעלות אותם בוועדה המייעצת.

בשנה הקרובה תתכנס הוועדה לגבי התכשירים המותרים והאסורים. ההתאחדות תעדכן על השינויים שידרשו בגידולים שתוצרתם מיועדת לעיבוד ולייצר תכניות פעולה להתמודדות עם כל שינוי. בכל מקרה השינויים, באם יהיו יכנסו לתוקף לא לפני ינואר 2027.

כל המוצרים מהצומח שמיועדים לעיבוד תעשייתי, גידולם ימשיך לפי הדין הישראלי. רק במידה ושאריות חומרי הדברה במוצר הסופי יהיו אסורות, בגלל שהמפעל המעבד עבר לעבוד לפי הדין האירופי, תודיע התעשייה למגדלים, לפני השינוי על הצורך לשנות את התכשיר. אנחנו נפעל ונוודא שאימוץ הדין האירופי לא פוגע בגידול המקומי.

תפו"א, גזר, תירס, עגבניות לתעשייה, שעועית, אפונה, כותנה, ברוקולי, חסה, כרוב, כרובית, חצילים, מטעי זית לשמן ולמאכל, הדרים לתעשיית המשקאות, ענבים ליין.

היקף הפיזי של גידולים אלה הוא כ-700 אלף דונם ,הכמות השנתית היא כ-600 אלף טון שערכה הכספי מוערך בכ-800 מיליון ₪ לשנה.

האקרילמיד הוא חומר שנוצר בתהליך עיבוד בחום גבוה של בתוצרת, שהמרכיב המרכזי שלהם הוא "עמילן" (תפו"א, תירס, חיטה ועוד). טענתנו שבניגוד למטרות החוק, כתוצאה מחוסר המידע בנוגע לחומר זה העיסוק באקרלמיד, לא רק שלא יוריד את המחירים אלא אף יעלה אותם.

לאחר מו"מ ארוך עם משרד הבריאות, החקלאות והאוצרהצלחנו לדחות את יישום הרגולציה הנוגעת לשיעורי האקרילמיד באישור ועדת הבריאות בחמש שנים. במידה והיערכות לשינוי לא תסתיים בתום חמש שנים ניתן יהיה להאריך את התקופה  למשך שנתיים נוספות, כאשר גם  לא יינתנו עיצומים כספיים למי שמפר את יישום הרגולציה.

כדי ללמוד את הנושא משרד האוצר התחייב לממן משרה בתוך משרד החקלאות שתפקידו יהיה תכלול נושא האקירלמיד והשפעתו על החקלאות. במהלך החמש שנים נכין עם הענפים הרלוונטיים תוכנית עבודה להתמודדות עם השינויים שידרשו.